כל טקסט שמגיע לידיי מקבל טיפול מסור התפור למידותיו. מידת ההשקעה בשיפור הטקסט נקבעת על פי מצבו, אך גם נובעת משיקולים נוספים, ובראשם ההחלטה לשמר את סגנונו של הכותב. החלטה זו מובילה להנחיה לתקן את המינימום, לאפשר סלנג ותחביר לקוי ברמה זו או אחרת, ולא לתקן טעויות לשון מסוימות.
יש לזכור: העריכה מושפעת מטעם אישי וכמובן אינה מדע מדויק. לפיכך כל תיקון עריכה פתוח לדיון בין העורכת לבין הכותב או הכותבת. מתפקידי להציע שינויים וחלופות לטובת הטקסט, להסביר את ההצעות, אולי גם לשכנע, אך כמובן לא לכפות את דעתי על הכותבים.
רמת העריכה המעמיקה ביותר היא עריכת תוכן, הכוללת לעיתים כתיבה מחדש של הטקסט או חלקים ממנו. תהליך עריכה כזה כולל ארגון מחדש של המבנה, שינוי סדר פסקאות ומשפטים, ניסוח מחדש של פסקאות ומשפטים, קיצור או הרחבה של הטקסט, מחיקת שורות או פסקאות, מחיקת פרטים, עדכון פרטים, הוספת מידע, תיקון טעויות וכדומה. עריכה תובענית כזאת דורשת כושר ארגון, יצירתיות, ולעיתים גם ידע בסיסי בתחום שבו עוסק הטקסט. עריכת התוכן כוללת בדרך כלל גם עריכת לשון והגהה, כי בלעדיהן הטקסט אינו מושלם.
עריכה לשונית, בניגוד לעריכת תוכן ושכתוב, משפרת את הטקסט ברמה הלשונית בעיקר. אין ציפייה שבעקבותיה יתחוללו בטקסט שינויים מרחיקי לכת, אלא שדרוג של הקיים, ולא מעבר לזה. באופן מסורתי, טקסט עובר עריכה לשונית אחרי השלב של עריכת תוכן או עריכה ספרותית.
עריכה לשונית כוללת תיקוני לשון על פי כללי האקדמיה ללשון, תיקוני סגנון וניסוח, האחדת כתיב, בדיקת תעתיק של מילים לועזיות ותיקון שגיאות כתיב, הקלדה ופיסוק. גם בעריכה הלשונית אני מתייחסת כמובן גם לתוכן של הטקסט ומחפשת בו "מוקשים", כלומר טעויות כמו סתירות, השמטות או מידע עודף, ומשקיעה בבדיקת העובדות והרצף הלוגי.
למעשה, אין גבול ברור בין עריכה לשונית לעריכת תוכן, ויש הטוענים שכל עריכה לשונית היא בעצם עריכת תוכן.
עריכת תרגום היא סוג נפרד של עריכה לשונית. הטיפול בטקסט מתורגם כרוך בעבודה צמודה מול הטקסט המקורי, ובהשוואה בין הטקסט המקורי לטקסט המתורגם תוך כדי התקדמות שורה אחר שורה. בעריכת תרגום האתגר הוא לוודא שהתרגום קולח, אינו מילולי מדי ואינו רצוף "תרגומית" – מילים, צירופי מילים או משפטים שמזכירים בזמן הקריאה מילים לועזיות או תחביר לועזי ונראה שתורגמו על ידי גוגל טרנסלייט.
כמו הגבול המטושטש בין עריכת תוכן לעריכה לשונית, גם הגבול בין עריכה לשונית להגהה אינו משורטט במדויק. באופן מסורתי ההגהה תיעשה אחרי עריכת התוכן והעריכה הלשונית, ותתמקד בתיקון שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה, בהאחדת כתיב, חיפוש רווחים מיותרים, מילים שנצמדו זו לזו ומספרים שאינם מופיעים באופן תקין, בתיקון טעויות עימוד וגרפיקה, אבל גם בתיקוני לשון וניסוח קלים. לא אחת הטקסט נמסר להגהה אך מתגלים בו שיבושים הקשורים לעריכה הלשונית, ולעיתים גם ליקויים הקשורים בתוכן. לשם כך משתמשים לפעמים במושג עריכת ליטוש, ומתכוונים לעריכה מהירה, על גבול ההגהה, או להגהה מעמיקה, על גבול העריכה. במקרים אחרים מעבירים את הטקסט לעריכת תוכן ולשון.
כל פרויקט יתומחר על פי איכות הכתיבה במקור, היקף הטקסט ומידת ההשקעה הנדרשת – הנמדדת בשעות עבודה ובמיומנות וניסיון. חישוב התמחור ייעשה בארבע צורות, על פי אופי הפרויקט: על פי מספר גיליונות דפוס (גיליון הוא 24,000 תווים עם רווחים או יחידת טקסט 4,000 מילים), מספר עמודים (בכל עמוד 250–300 מילים), מספר מילים או תשלום גלובלי.
להלן דוגמאות לתעריפים המחושבים על פי גיליונות דפוס:
700–1,500 שקלים
לגיליון דפוס
600–1,000 שקלים
לגיליון דפוס
200–500 שקלים
לגיליון דפוס
בנייה ועיצוב של האתר – הדיגיטלית
